באחד הימים פגשתי ילד חמוד של השכנים מכיתה ב' ושאלתי אותו, מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול, שאלה די בנאלית שהמבוגרים נוהגים לשאול, לא יודע, ענה הילד .לאחר מספר דקות חזר ואמר: החלום שלי זה להיות מקובל בכיתה.
מקובל, שם נרדף למנהיג/ה.
ברוב המקרים זוהי תכונה מולדת, וזה ממש לא משנה מאיזה רקע הם הגיעו או מצבם הכלכלי. כרטיס הכניסה להיות מקובל/ת – ספורטאי, הופעה, מבנה ויזואלי, ביטחון עצמי גבוה, ערנות לסביבה, רגישות נמוכה, חיוך תמידי וצליל הקול.
התדמית וההילה המיוחסים למקובלים להערכתי לא השתנו במהלך עשרות שנים .בדרך כלל הם אותם בנים שמובילים במשחקי חברה ובהתמודדויות ספורטיביות, הבנות לעומתם מסתובבות לפי צו האופנה.
מי שמוביל את אותה קבוצה הוא בדרך כלל משהו שכיף להיות איתו וספורטאי טוב, לגבי הבת שמובילה היא בדרך כלל בעלת מבנה גוף יפה, גאה, ומבליטה אותו. מערכת יחסים שנרקמת בקבוצה מבוססת ובנויה על תן וקח. הבן שמקובל מבחינתו מקבל עוצמה ומשמעות חברתית, הבת המקובלת מבחינתה מובילה בצו האופנה, והבנים/ות שמצטרפים אליהם יוצרים בעצם קבוצה, נהנים מאותה המנהיגות שמקנה להם ביטחון, כי ההצלחה של המקובל/ת היא כביכול הצלחה שלהם.
למרות שקיימים לחצים חברתיים ותחרותיים בתוך קבוצת המקובלים, כלפי חוץ הם מפגינים אחדות וחברות אמיתית.בכדי להיות באמת קבוצה מקובלת כלפי כולם, נוהגים לצרף לאותה קבוצה ילד/ה בעלי רגישות גבוהה, שבדרך כלל הוא תלמיד טוב וחרוץ, ומעצם הצטרפותו נוצרת סיטואציה שמבטלת אפשרות של חוסר כבוד והערכה לאותה קבוצה.
אותה קבוצת מקובלים של בנות או בנים היא קבוצה די סגורה, ומה שנותר ליתר הבנים או הבנות זה לחלום להיות מקובלים. הם בדרך כלל מתבודדים עם עצמם או מתחברים לחבר שמצבו די זהה, אולם בתוך תוכם יהיו מוכנים לעשות כמעט הכל בכדי להיות חלק מקבוצת המקובלים .
המקובלים בונים סוג של הבדלה, שמתבטאת בדרך כלל בלבוש, ואין זה משנה עם הבגד מרושל או הולם אותם, מאחר והם מרשים לעצמם ללבוש כמעט כל דבר, ובנוסף ולא פחות חשוב, הם בונים לעצמם סלנג ייחודי. ומתוך שכך נוצר שוני מהותי, שנותן לגיטימציה לקביעת הסטאטוסים, שמקנה בסופו של עניין, עמדת כוח .
כמעט כל ילד או ילדה חולמים להיות מקובלים, ואם לא אז מעדיפים להשתייך לקבוצה שבין המנודים לבין המקובלים.
ככל שהילדים מתבגרים הם פחות משתפים את ההורים בעניין, כי מבחינתם זוהי הכרזה על כישלון אישי, שמביאה איתה בין היתר הצעות של "הדור הקודם" שהוא מבחינתם לא רלוונטי לתקופה שלהם, ובמקרים של ויכוחים בנושא נוספת להם התמודדות שאינה תורמת, ויכולה להוביל לפתרונות מיותרים ואינם רצויים.
דבר נוסף שמאפיין את המקובלים הן אצל הבנות והן אצל הבנים היא היוזמה וההעזה, הם יהיו הראשונים שיסתובבו אחד עם השני, בנים עם בנים או עם בנות וכשיפגשו יתחבקו ויתנשקו ולא יתביישו, יערכו מסיבות וטיולים משותפים ובהפסקות ישבו תמיד ביחד יצחקו בקולי קולות, וכל זאת בכדי שהסובבים אותם יראו, ישמעו, וירצו להיות חלק מאותה קבוצה מאושרת, כפי שהיא נראית כלפי חוץ .
רובנו כבר היה בתסריט דומה, קל לנו להבין שזהו שלב מאוד משמעותי לילדנו ויש לו השלכות על העתיד, ולכן לא רצוי להתעלם ממנו. אז מה עושים בכדי לעזור לילדים שלנו להיות מקובלים, או לפחות להיות שייכים לקבוצה האמצעית ?
ישנה אמרה מאוד מפורסמת שאומרת : אם תיתן לאדם בשר זה ישביע את רעבונו ליום אחד, אך אם תלמדו אותו לצוד, הוא ישביע את רעבונו במהלך חייו.
לזהות במה הם מוכשרים יותר, להבין ששם יש להם יתרון יחסי, כלפי הסובבים אותם, כי רק שם יצליחו יותר. לשים לב מתי הילד יוזם ומתי הוא מחקה. כשהוא יוזם לעודד אותו. כשהוא מחקה חבר או את ההורים לשוחח איתו על העניין ולנסות להבין מה מניע אותו. להימנע מלכוון את הילד/הילדה לאותם נושאים שאתם חלמתם להיות או נכשלתם בהם, אלא עם אתם בטוחים ואמיתיים שזהו גם רצונם. לייעץ להם ולא לנהל אותם, ואין זה משנה בני כמה הם. לחשוף אותם למקסימום נושאים בכל התחומים, גם כאלה שאתם לא אוהבים במיוחד . לכבד את רצונם. להיות אמיתיים איתם.
שיער ,לתת לו ביטוי ומשמעות כבר מגיל צעיר מאוד, הוא משרה ביטחון. אפילו שמשון הגיבור בזמנו הבין את העוצמה שטמונה בו. לכן מומלץ לבנים שער ארוך, ולבנות שער ארוך במיוחד .
חוכמת חיים, אחד הדברים הבולטים שמאפיינם את המקובלים, לנקודה זו יש להורים השפעה מכרעת ומשמעותית בעיצובו של הילד בחברה. אין הכוונה כאן להשכלה, אלא לחוכמת חיים.
תנצלו את כברת הדרך שעברתם וניסיונכם העשיר, תעלו בפניהם בעיות החיים ודילמות, תשאלו אותם מה הם חושבים ותנהלו איתם דיאלוגים בעניין.
חשוב במיוחד, אל תתנצחו אלא תכוונו, גם אם נדמה לכם שהם לא מסכימים איתכם, הזמן עושה את שלו ואם אתם אמתיים זה יחלחל אליהם. כל ילד או ילדה מבינים שההורים לא מבינים הכל, ואם יש נושא שאתם לא יודעים בביטחון מלא מה נכון ומה לא נכון לעשות, רצוי להודות, אל תתביישו זה יקל עליהם להתייעץ איתכם בפעם הבאה .
במשחקים ובספורט בוחרים בדרך כלל את הכי טובים, ומה- זה לא נעים אם לא בוחרים את הילד שלך, או בוחרים אותו בסוף כי אין ברירה. כבר אז מדביקים לו או לה סטיגמה להרבה שנים, ובעצם מה שקורה לאותם ילדים, הוא תהליך ידוע וברור מראש, הם פשוט מתרחקים מהחברה.
הבעיה הזאת נכונה גם לאותם ילדים גאונים שהם ראשונים בכיתה, זה לא נותן להם נקודות זכות בהתמודדויות שמחוץ לכיתה. הרצון התמידי של הילד/ה להתקרב למקובלים מנוצל בדרך כלל לרעה, כי בתמימותו יעזור למקובלים, והם מבחינתם, כל זמן שהם זקוקים לו הוא יזוכה לרגעי חסד, וברגע שמבחינתם סיים את תפקידו הם הופכים את עורם ומתנהגים בצורה מגעילה משפילה ומלגלגת, וכל זאת בכדי שיהיה לו ברור וחד משמעי, שאין לו מקום בחברתם.
התוצאה, שבחלק מהמקרים נגרם נזק בלתי הפיך, כשברוב המקרים הם מסתגרים בתוך עצמם, ואינם מידעים את ההורים כי יש בזה סוג של כישלון אישי, ואם יספרו להורים קיימת אפשרות שהתגובה שלהם לא תהיה רצויה, וצפויה, והם יאלצו לספוג ביקורת נוספת, אז מה זה נותן להם, עוד השפלה.
חשוב לזכור ולא לשכוח, המגרש בחוץ, הוא ביתם ומבצרם של המקובלים. התדמית של הילד/ה נבנית בדרך כלל, בשיעורי הספורט, בהפסקות, בתחרויות ובטיולים.
לכן, מומלץ לרוץ עם הילדים כבר מגיל צעיר מאוד, ללמד אותם להקפיץ כדור נכון, ללמד אותם לבעוט נכון בכדור, חלק לא קטן מההורים לא בדיוק ספורטאים, והמודעות לעניין די נמוך, ולכן יש להשתמש בעזרה חיצונית כמו חוגים. חשוב לשוחח ולהתייעץ עם הילדים איזה מענפי ספורט שולטים באותה שיכבה, יש לתת את הדעת והזמן מאחר והעניין לא פחות חשוב מלימודים. ללמד אותם לקפוץ מגובה,כי זהו אחד הסממנים המזוהים ביותר על ידי החברה לאומץ או פחדנות. להיות איתם אמיתיים אם הם לא מקפיצים טוב, זה לא משנה בני כמה הם, לומר להם "נחמד" אבל לא יותר מזה, ורק בשלב שהם טובים לציין זאת, כי החברה הרבה פחות סבלנית, ולפעמים מספיקה מילה אחת, לגלוג, בכדי לפגוע בביטחונם.
הילדים מאוד ערים לאופנה העכשווית, כבר מגיל צעיר מאוד, הם משוחחים על האופנה ומודעים למותגים. אל תמצאו פתרונות זולים, כי אתם מקשים עליהם את החיים. לפני כל קניה תסתובבו איתם בחנויות של הגדולים ותנהלו איתם שיחה בגובה העיניים, תשאלו אותם מה יפה ומה אופנתי, כי פה לא יהיו ויכוחים, אלא גיבוש עמדה והבנה.
בשלב הקניה, תנו להם לבחור, תנסו להיות בראש שלהם, ובמידה ותתבקשו להביע דעה, הביעו דעתכם ואל תפחדו. בנוסף, לגבי בנות רצוי תמיד לצרף אחות בוגרת, ואם אין אז שכנה, לגבי חברה, תנו להם להחליט, תסמכו על שיקול דעתם.
חשוב לא פחות, לארגן בשיתוף מלא עם הילדים, טיולים או על האש עם בני כיתתם, להקפיד ולא לוותר על נוכחות של בני המין השני, כל זאת כבר מגיל צעיר
לסיכומו של עניין, צריך להתייחס לספורט כעוצמה ,מקור להערצה והשראה , שמלווה אותנו כבר מגיל צעיר מאוד, בעצם מכיתה א' ועד אחרי השרות הצבאי, ואם נעשה חשבון, מדובר על 15 שנה לפחות וזה לא מעט, מיליוני אנשים מעריצים ספורטאים, זה נכון לגבי ילדינו, הם מעריצים את הספורטאים שבסביבתם, וברוב המקרים הספורטאים הם בעצם קבוצת המקובלים.
קבוצת המקובלים זוכה לכמה נקודות זכות לחיים, שאסור לנו להתעלם מהם, זה לא מסתיים בשרות צבאי, אלא מהווה יסוד להמשך דרכם ומתבטא ברוב המקרים: בעצמאות, בהעזה, בדחף תמידי להצליח, הם מובילים ואינם מובלים, סומכים על היכולת והאינטואיציה שלהם, בדרך כלל יצאו עם מספר בני זוג לפני ההחלטה המכרעת, לא יחששו להחליף בתים ומקומות עבודה, יקפידו על הופעה .
לחברה תהיה תמיד משמעות רבה בחייהם.
החיים מורכבים ומלאים התמודדויות כבר מגיל צעיר מאוד, ולכן רצוי שאת חוכמת החיים ילמדו מאיתנו, כי את ההשכלה הם ירכשו כבר בזכות עצמם .
מרצה ומאמן אישי
פילוסופיה מתוך תובנות החיים .
